המדריך לרוכב המתחיל

•  קודם כל, כי זה כיף. אופניים הוא כלי התחבורה היחיד שאדם יורד ממנו שמח יותר מכשהוא עלה  עליו.

• זה מהיר ויעיל. מחקר שנעשה ב-1999 הראה כי במרחקים של עד חמישה קילומטרים, במדידת זמן הגעה מדלת-לדלת, אופניים מהירים מרכב פרטי, ותמיד מהירים יותר מתחבורה ציבורית. עם התגברות הפקקים בשנים הקרובות (והם הולכים להתגבר…), היתרון של האופניים רק הולך לגדול.

• אין חיפושי חניה, אין המתנה בתחנה

• זה בריא. מחלות הקשורות לאורח חיים יושבני וחוסר פעילות גופנית הינן בין גורמי המוות העיקריים במערב. מחקרים מראים כי אדם העובר מרכב פרטי לשימוש באופניים חוסך בממוצע כ10 שנות חיים.

• זה זול. הוצאות תחבורה בישראל (כלומר אחזקת רכב פרטי) הן השניות בגודלן אחרי דיור. עלות קנייה ואחזקת אופניים היא, לפי הערכות, כ1/100 מעלות קניית ואחזקת רכב פרטי. אופניים סבירות יעלו אף פחות מחופשי שנתי אחד, ויישארו להרבה יותר משנה…

ישנם מספר תקנות הנוגעות לתחבורת אופניים, רובן ארכאיות למדי. ניתן למצוא את רובן כאן.

עם זאת, ישנן מספר קטן של תקנות שחשוב להכיר כרוכב אופניים-

(129) תקנה מספר 129 –

א .לא ירכב אדם על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד, אולם מותר לו להסיע אופניים על המדרכה, אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

ב.הוקצב בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים, לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו השביל.

התקנה הזו מגדירה בפשטות את מקומנו במרחב- אם יש שביל אופניים, אז לפי החוק עלינו לרכב בשביל אופניים, ואם לא, עלינו לרכב במפלס המיסעה. בכל מקרה אין זה חוקי לרכב על המדרכה. נדון בהמשך מה נכון מבחינה בטיחותית לעשות בכל אחד מהמצבים.

תק 34 ב'  תשנ"ה-1995

על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.

תקנה זו מגדירה כי לרוכב אופניים מותר לרכב בנתיב תחבורה ציבורית, במידה ומדובר בנתיב בצד הימני של הכביש. תקנה זו חשובה בירושלים מאחר והיא הבסיס שעליו נלחמו על מנת שיהיה מותר לנו לרכב ברחוב יפו.

• קודם כל, כמו שהראינו קודם- תחבורת אופניים טובה לתושב ולאזרח, והיעד של כל עירייה ומדינה צריך להיות שיפור את איכות החיים של התושבים שלה.

• דבר שני- הפחתת הפקקים. כבר כיום ברור לכולם שלא ניתן להכניס עוד ועוד רכבים פרטיים לערים שלנו- פשוט אין יותר מקום.

• זיהום אויר – אותם רכבים שכבר נמצאים הם גורם הכי משמעותי בזיהום האויר שאנחנו כתושבי העיר חווים.

• הצלת חיים – רובם המוחלט של ההרוגים בתאונות הדרכים מגיע כתוצאה מתאונות המערבות רכב פרטי. אין דרך לעקוף את זה- כאשר אנחנו מתירם לאלפי קוביית מתכת במשקל טון לנוע במהירות גבוהה בתוך איזורים מאוכלסים בצפיפות, באופן סטטיסטי, אנשים ימשיכו להיפגע. עלינו לשאוף לצמצם כל הניתן את מספר המכוניות, ולהוריד את המהירות של אלו שנותרו בתוך הרחובות שלנו. אופניים הן כלי חשוב להשגת שני היעדים האלו.

• רווחים בריאותיים –

• צדק תחבורתי –  אופניים הינם כלי המאפשר ניידות גם לאנשים אשר אינם מסוגלים מבחינה כלכלית להחזיק רכב. הדבר נכון שבעתיים בישראל, כאשר תחבורה ציבורית אינה אלטרנטיבה קיימת במהלך סופי השבוע.

• חיזוק הכלכלה המקומית ועסקים קטנים- במחקרים שנעשו בארצות הברית נמצא כי רוכבי אופניים מוציאים כסף רב יותר בקניות בעסקים מקומיים שנמצאים בעיר ובכך משפרים את הכלכלה המקומית. בקנייה יחידה בסופרמרקטים בעלי רכב פרטי ביצעו קניות גדולות יותר, אבל הולכי רגל ורוכבי אופניים ביקרו ביותר חנויות יותר פעמים בכל חודש. מחקר שנערך על ידי מחלקת התחבורה של העיר ניו יורק בשנת 2012 מצא כי ברחובות שבהם יש שבילי אופניים מוגנים נרשמה עליה של 49% במחזור של החנויות לעומת עליה של 3% בשאר החנויות בעיר- רוכב אופניים יכול לעצור לקנות בחנות שהוא עובר לידה, בעוד נהג רכב חייב למצוא חנייה קודם.

• בסופו של דבר, אופניים הם סממן לעיר טובה שאנשים רוצים לחיות בה. תשתיות אופניים מושכות אל העיר אוכלוסייה צעירה ויצרנית.

• זה קשה!- על רגל אחת- נכון, אם אתה מרגיש שאתה הולך לחטוף התקף לב מלעלות כמה גרמי  מדרגות, אז כנראה שרכיבה בירושלים תהיה לך קשה. אבל השאלה היא – האם זה מה שאתה רוצה להיות? רכיבה היא כלי מעולה להימנע מהשמנת יתר ושאר הבעיות אשר נגרמות ממחסור בפעילות גופנית. אז למה לבזבז זמן בחדר כושר כשאפשר לעשות כושר ובאותה הזדמנות גם להגיע לעבודה? באופן כללי, כל מי שמתחיל לרכב בעיר מגלה שתוך שבועיים שלושה הוא התרגל לעליות (וכעבור חודש חודשיים הוא מתחיל למצוא ערים שטוחות קצת משעממות…). כמובן שככל שרוכבים יותר, מגלים דרכים חדשות שכוללות עליות מתונות יותר.

  לא רוצים להגיע מזיעים- למזלנו, ירושלים חווה רוב השנה מזג אויר נעים למדי לרכיבת אופניים.

  בקיץ כדאי להקפיד לצאת בבוקר ולחזור בערב, כי הצהריים אכן פחות נעימים לרכיבה.

  לקיחת חולצה להחלפה היא האמצעי הכי קיצוני שתידרשו אליו. שווה גם לדרוש ממקום

  העבודה להתקין מקלחות רוכבים, אם אין בו עדיין.

  
  

  • חורף/גשם-

  בארץ שלנו, ימי גשם אמיתיים הם בפועל מעטים למדי. ישנם מספר דרכים להתמודד עם

  רכיבה בחורף, ויפרטנו אותן בהמשך.

  
  

  • זה מסוכן! 

  רכיבת אופניים בעיר אינה פעילות מסוכנת באופן אינהרנטי. בשקלול שיקולי בריאות ארוכי טווח, ההחלטה *לא* לרכב על אופניים היא מסוכנת יותר מבחינה סטטיסטית מאשר ההחלטה לרכב על אופניים. מספר רוכבי האופניים אשר נפגעים בתאונות דרכים בתור העיר הוא זעום, ובד"כ מקבל יותר חשיפה תקשורתית מ"סתם" תאונה. וכמו שנפרט בהמשך, ישנן דרכים לצמצם את הסיכון הזה למינימום.

  כמובן שאנחנו מאמינים שרכיבת אופניים לא צריכה להיות 99% בטוחה אלא 100% בטוחה, ולשם כך צריכים תשתיות אופניים טובות. אם גם אתם רוצים להרגיש בטוחים, אתם מוזמנים להצטרף לעבודה השוטפת שלנו לקידום תשתיות אופניים בעיר!

הטוב

ניתן להעלות אופניים לאוטובוסים בינעירוניים בחינם ללא תוספת תשלום! הדבר הוא כמובן תלוי מקום פנוי, ולכן יש להימנע בכל מחיר מלנסות לשלב אופניים ואוטובוסים בראשון בבוקר וחמישי בערב, כשאלפי חיילים דוחסים את תא המטען לעייפה. מאותה סיבה, מומלץ לנסות לתפוס את האוטובוס בתחנה הראשונה. באופן כללי, מדובר בשילוב מנצח ומומלץ ליוממות או לטיולים.

מותר לנסוע על פסי המסילה ברחוב יפו עם אופניים מכניות, מאחר (לאחר כמה הפגנות ומריבות עם הרשויות) ורחוב יפו נחשב כנתיב תחבורה ציבורית. אופניים חשמליות… תלוי במצב רוח של הפקח.

הרע

 לא ניתן להעלות אופניים רגילות אל אוטובוסים עירוניים ואל הרכבת הקלה. ניתן להעלות אופניים מתקפלים בתוך "תיק נשיאה". שקית זבל גם נחשבת כתיק נשיאה, לצורך העניין. קיימת תקווה כי לאחר החלפת המפעיל יהיה ניתן להעלות מספר אופניים בשעות השפל לרכבת הקלה.

המכוער

אסור להעלות אופניים לא מתקפלים על הרכבת ברוב שעות הפעולה. מי שמתכוון לנסוע קבוע מומלץ מאוד לעשות את זה עם מתקפלים. מומלץ לקרוא איך מעלים אופניים ברכבת בכתבה הזאת. אופניים ברכבת; עשה ואל תעשה

ישראל אינה מדינה מרובת גשמים. בירושלים יורדים בממוצע כ538 מ"מ גשם לאורך כ59 ימי גשם בשנה, אך בפועל רבים מהימים האלו הם ימים של 1-2 מ"מ גשם, אשר לרוב יורדים במהלך הלילה. הנקודה היא שמספר הימים בהם גשם יהווה אתגר לרכיבה יהיו מאוד מצומצמים. אך עם זאת, כדאי היות ערוכים גם להם.

1. הכלל הראשון לרכיבה בגשם הוא – אל תרכבו בגשם. הכירו היטב את מכ"מ הגשם הישראלי, ולמדו לזהות מתי יהיו לכם בשעה הקרובה הפוגות. יש ענן שעלה עכשיו על ירושלים אבל מישור החוף והשפלה נקיים? המתינו במשרד עוד חצי שעה.

2. הכלל החשוב השני הוא שיטת הבצל- בעוד שכשאנחנו עולים על האופניים בבוקר, עלול להיות לנו קר ולא נעים, בעיקר אם אנחנו מתחילים את דרכנו בירידה, צריך לזכור שבמוקדם או מאוחר אנחנו נתחיל להתחמם, ואז נרצה להיות מסוגלים להוריד את השכבות העודפות. לכן כל פרטי הלבוש שלכם חייבים להיות בעלי יכולת הסרה מהירה- זה לא נעים להירטב מהגשם, אבל זה פחות נעים להירטב מזיעה.

3. בהמשך לסעיף הקודם, מכנסי גשם רגילים הם קשים להורדה באמצע הרכיבה , אז אלא אם אתם יוצאים לסערה ברורה ומיידית- מומלץ לוותר. למהדרין מומלץ לקחת מכנס להחלפה במשרד/אוניברסיטה במידת הצורך. מעילים או חולצות ארוכות ללא ריצ'רצ' אינם חבריכם באותה המידה.

4. ובאותה תמה- צעיף- כן, חם צוואר- לא. אלא אם אתם לוקחים את החם צוואר שלכם לתופר, והוא משפצר לכם חם צוואר עם פתיחה ייעודית (סקוץ' או ריצ'רצ', ואז אתם מוכנים לכל דבר.

5. מגני בוץ מעל הגלגלים – חשוב ביותר. רוב המים שתחטפו בחורף לא יגיעו מהשמיים אלא מהכביש – כשרוכבים על כביש רטוב, הגלגלים מעיפים תערובת של מים וג'יפה לפרצוף ולגב. מגני בוץ יעזרו לכם להימנע מהחוויה המפוקפקת.

6. מגיני נעליים- נעליים הם החלק הכי פגיע להרטבות (בעיקר מהגלגלים, גם כאשר יש מגני בוץ), והחלק הקשה ביותר להחלפה או לייבוש (ואף אחד לא אוהב להסתובב עם גרביים רטובות). הפתרון הכי מיידי ופשוט הוא לשים שקיות ניילון על גבי הנעליים, אך קיימים פתרונות אלגנטיים ועמידים יותר, יש רק לדאוג להזמין בזמן. עבור טפטופים קלים עד בינוניים ורכיבות לא ארוכות אפשר להסתפק בנעלי הרים עמידות למים.

7. עיניים – מי שמעוניין לרכב בכל מצב, מומלץ לקנות משקפי מגן שקופות- משקפי עבודה או משקפי סקי על מנת למנוע מהטיפות להצליף בעיניים בזמן רכיבה. אבל כאמור, לרכב בגשם שמקשה עליך לראות זו אומר שלא תיכננת את הזמן שלך נכון…

8. מיומנות רכיבה בגשם- מיותר לציין שכאשר הכל רטוב, הכל גם חלקלק יותר, במיוחד בגשמים הראשונים. אי לכך, בימי גשם יש לרכב לאט ובמשנה זהירות! דגש מיוחד יש לתת בעליית מדרגות קטנות (מדרכות וכו')- יש לבוא עם הגלגל באופן ניצב לחלוטין למדרכה (90 מעלות) על מנת להימנע מהחלקות.

9. להחזיק רב קו – זהו לא סוף העולם להשאיר את האופניים בבית איזה פעם פעמיים במהלך החורף. ככל שתהיו יותר מוכנים מבחינת ציוד ויותר מיומנים מבחינת התמודדות, יהיו פחות ימים כאלה, אבל לא צריך ללכת עם הראש בקיר ולצאת לרכב בגשם שוטף.

10. הכן את רכבך לחורף! לפני כל נסיעה, כדאי לבדוק שהבלמים עובדים, שהצמיגים לא חלקים מדי, ואולי אפילו להחליף לצמיגים עבים יותר בחורף. אפשר גם להוריד קצת אוויר, על מנת לשפר את החיכוך, אבל לא יותר מדי.

1. פנסים! גם אם אין לכם שום ציוד אחר על האופניים, ודאו כי יש לכם פנסים.

2. ציוד תיקונים –  משאבה, מדבקות, כפות ופנימית ספייר. הכל ניתן להזמין באיביי הקרוב למקום מגוריכם.

3. קסדה – בהחלט מומלץ לחבוש קסדה, אבל מאוד חשוב לזכור שקסדה לא היא לא הגנה שקרובה למלאה. הביטחון שלכם תלוי באך שאתם רוכבים, לא במה שאתם חובשים.

4. פעמון

5. מראה – מומלץ

בעיר אידיאלית (או אפילו עיר אירופאית סבירה), רכיבת אופניים היא דבר בטוח לחלוטין, עם נתיבים נפרדים אשר מקבלים קדימות על פני רכבים פרטיים. עם זאת, ערים רבות בעולם עדיין לא הגיעו לקום זה  (ואתם בהחלט מוזמנים להצטרף למאמץ שלנו להביא את ירושלים לשם), ובהתאם, רוכבי אופניים ברחבי העולם פיתחו את תורת הdefensive cycling, שמיועדת להגביר את הבטיחות של הרוכב הבודד.

הבהרה  1- כפי שכתבנו קודם, רכיבת אופניים בעיר אינה פעילות מסוכנת באופן אינהרנטי. בשקלול שיקולי בריאות ארוכי טווח, ההחלטה *לא* לרכב על אופניים היא מסוכנת יותר מבחינה סטטיסטית מאשר ההחלטה לרכב על אופניים. מספר רוכבי האופניים אשר נפגעים בתאונות דרכים בתור העיר הוא זעום, ובד"כ מקבל יותר חשיפה תקשורתית מ"סתם" תאונה . עם זאת, גם את הסיכוי הזעיר הזה רצוי ואפשר לצמצם כמה שניתן.

הבהרה 2 – כל הכללים אשר כתובים כאן רלוונטים לרכיבה עירונית. מן הסתם שברכיבה בין-עירונית הכללים הם שונים לחלוטין (אל תיקחו את מרכז הנתיב, בתור התחלה…)

ניסינו להיות מקיפים ככל האפשר, אבל ניתן ללמוד עוד כמה דברים בפוסט הזה, שמכסה כמה סכנות יותר ספציפיות

1.      חוקי התנועה 

על הנייר, רוכבי אופניים מחויבים לכל כללי הדרך שמחייבים את משתמשי הדרך האחרים. עם זאת,
אופניים הם מעין בן כלאיים- לא בדיוק כלי רכב ממונע, אבל גם לא הולך רגל. ההיברידיות הזו, והגמישות שהיא מאפשרת, היא חלק מהיתרונות של האופניים ככלי רכב. אין לנו כוונה להתחסד ולהגיד שאסור לאופניים לנסוע על המדרכה באופן מוחלט כאשר יש מקומות שזה בבירור הדבר הנכון והבטוח לעשות, או שלעולם אין לרכב נגד הכיוון ברחוב חד סטרי כאשר ברור שזה פשוט לא דרישה ריאלית במקומות רבים בעיר.

אבל הגמישות הזו גם מצריכה רמה מסוימת של אחריות. הכלל הוא פשוט – ככל שרוכב אופניים מקפיד יותר על חוקי התנועה (מלבד מספר יוצא דופן אשר יפורט בהמשך), רמת הבטיחות שלו עולה. להיכנס לצומת ברמזור אדום כי לא רצית לוותר על התנופה שצברת הוא לא טיעון תקף בבית המשפט ובעיקר לא יגן עליך מדריסה. יותר מכך, אם אנחנו דורשים יחס ככלי תחבורה לכל דבר, עלינו לנסות להתנהג כיתר משתמשי הדרך.

2.      שיקול דעת

 אם אתם כן מעקמים את הכללים (מה שאנחנו בהחלט לא ממליצים, אבל כולנו בני אדם)- אל תעשו זאת באופן מטומטם.

• עקמו את הכללים רק במקומות אשר אתם מכירים היטב. כאשר אתם רוכבים באיזה מקום בפעם הראשונה, היו מודעים לכך, וריכבו ורכבו במשנה זהירות.

• אם אתם גונבים אדום, ודאו שעצרתם קודם ובחנתם את המצב קודם, אל תשעטו פנימה.

 3. לקחת את הנתיב ולא להיצמד לימין

בתקנות התעבורה רשום כי רוכב אופניים ישתמש בצידו הימני הקיצוני של הכביש. זוהי תקנה שאנחנו ממליצים באופן חד משמעי להתעלם ממנה. ככלל, המקום הנכון לרכב בו הוא מרכז הכביש. זוהי עצה לא פשוטה, בעיקר עבור רוכבים מתחילים. האינסטינקט תמיד מושך אל צד הכביש, ולאפשר למכוניות לחלוף, אבל יש מספר סיבות להתנגד לאינסטינקט-

a.       Dooring- זוהי כנראה הסכנה הכי גדולה לרוכבי אופניים בעיר- שמכונית חונה תפתח עליהם את הדלת. התרחקו ממכוניות חונות כמו מאש!

b.      נראות גבוהה יותר- נהגי רכב הם בעלי ראייה מנהרה. הם ייראו טוב יותר רוכב במרכז הכביש מאשר רוכב אשר צמוד לצד ממרחק גדול יותר. יותר מזה- רוכב  במרכז הכביש נותן למכוניות שנכנסות מדרך ניצבת יותר זמן לראות אותו בא.

c.       השוליים בד"כ מלאים ב"הפתעות"- פתחי ניקוז, שברי זכוכית, פסולת או סתם אבנים שעלולות לאלץ את הרוכב לסטות פנימה באופן מפתיע. עדיף לשמור על קו ישר וצפוי מלכתחילה.

d.      זה מונע מנהגים ממהרים מדי לנסות להידחק משמאלך באופן מסוכן, אלא לחכות לעקוף אותך באופן מסודר.

כאן ניתן לראות כמה תרחישים מסוכנים שרכיבה במרכז הנתיב יכולה לעזור למנוע-

כמובן שרכיבה במרכזה נתיב מצריכה אותך לרכב במהירות סבירה ( 20 קמ"ש) על מנת לא לעכב את התנועה. אין גם פסול בלתת למכונית שמאחוריך לעבור אם ברור שהם ראו אותך וכי ניתן לעשות זאת באופן בטוח. כמובן שתמיד יהיו את הטמבלים שיצפרו, אבל זכרו- אם הם צפרו, הם ראו אותך :  )

4.      אל תפתיעו – אופניים הם יחסית כלי רכב קטן ומאוד שקט. תמיד תחשבו על הנהג ברכב שלידכם, והאם הוא מודע לקיומכם. זהו איפה נמצא השטח המת של מכוניות, ואל תשהו שם. מעבר לכך, לימדו לאותת ולסמן כאשר אתם פונים או עוברים נתיבים- יש סיבה למה יש לרכבים וינקרים (מי שלא יודע לעזוב יד מהכידון- כדאי להתאמן על כך). אם ניתן, צרו קשר עין כאשר אתם מאותתים, לראות שהנהג ממולכם אכן ראה אותכם.

5.      אל תופתעו – היו עירניים לסביבה שלכם. שימו לב לאן רכבים מאותתים (אם כי אל תסמכו על כך באופן מוחלט).

6.      צמתים –

a.       ישנן שתי גישות בהגעה לצומת בעת רמזור אדום. אחת אומרת שעדיף לחכות יחד עם כל המכוניות ולא לנסות להשתחל לקדמת הפקק, והשניה אומרת שיש לנסות להתקדם להתחלה ולהיעמד לפני המכוניות- עניין של בחירה אישית. רוב הרוכבים מעדיפים את האופציה השניה. אם מתקדמים לפני המכוניות השתדל לא לחסום את מעבר החצייה להולכי רגל.

b.      עם זאת, חשוב מאוד שאם בוחרים באופציה השניה, צריך להיות מאוד עירניים לרמזור, להתנהל כאילו בכל שניה הוא עלול להתחלף לירוק (מה שנכון), ואי לכך לא להיכנס לפינות מסוכנות. במיוחד יש להיזהר לא לעבור לפני פגושים של מכוניות, גם כשהן לכאורה עומדות בפקק. נהג שישפר קדימה ב10 ס"מ עדיין יכול להפיל אותכם לרצפה. כמו כן, אם אתם מגיעים לרמזור והתנועה רק מתחילה לזוז, היזהרו, ותמיד עקפו מכונית אחת פחות ממה שנדמה לכם שאתם יכולים.

c.       היזהרו לא להיכנס בצד של מכוניות לכיוון שבו הן עלולות לפנות. לרוב מדובר על צד ימין, אבל לעיתים גם מדובר על צד שמאל.

d.      עירנות- כמו כן, אם אתם עומדים בראש הטור, אל תחלמו ואל תעכבו את התנועה. ניתן בד"כ לקבל אזהרה מרמזור הולכי הרגל הניצב (שהופך לאדום) על מנת לדעת מתי הרמזור עומד להתחלף.

e.       צרו קשר עין עם נהגים, וחייכו. קשר עין עם נהגים הוא חשוב כי הוא מאפשר לכם לדעת שהנהג ראה אותכם. חשוב להבין שהשלדה של הרכב יוצרת לנהגים איזור מת שבו הם לא רואים רוכבים, במיוחד במעגלי תנועה, וספציפית במעגל התנועה שמחוץ לקמפוס גבעת רם, כאשר הרוכב מגיע מכיוון הקמפוס ורכב מגיע מכיוון ניות, שם כבר היו מספר "כמעט ונפגע".

f.        מעבר לזה, דבר מוזר קורה כאשר אנשים נכנסים לרכב- הם מתחילים לראות את האנשים סביבם כרכבים שהם נוהגים ולא כבני אדם כמוהם. עצירה, חיוך, הנהון של שלום יכולים לגרום לנהג שלצידך להפסיק לראות אותך כ"רוכב אופניים" אלא כ"בנאדם על אופניים".

g.       רוכבי אופניים מתחילים נוטים לנסות לחצות צמתים במעברי חצייה, בתור הולכי רגל. לכאורה זה נותן תחושת בטחון גבוהה יותר, אבל חשוב להבין שדווקא שם נפגעים הכי הרבה רוכבי אופניים. נהגים מצפים למהירות חצייה של הולך רגל (וגם זה לא תמיד), ורוכב אופניים אשר יתפרץ לכביש לא ייתן להם מספיק זמן להגיב, והוא יהיה הרבה יותר קרוב לקדמת הפגוש מאשר רוכב אשר ירכב באמצע הכביש. אפילו בצומת מרומזר, ירוק של הולכי רגל לא תמיד אומר שאף רכב לא הולך לחצות- לעיתים יש ירוק להולכי רגל ו"תן זכות קדימה" לנהג (צומת בצלאל-אוסישקין) או אפילו נהגים שעושים יו-טרן לתוך ירוק של הולכי רגל (כותב שורות אלו כמעט ונדרס בדיוק באופן הזה בצומת של בצלאל ובן צבי, כאשר הוא הגיע מכיוון רחוב בצלאל)

h.      דבר נוסף על מעברי חצייה לא מרומזרים- מבחינה חוקית, אין לרוכבי אופניים זכות קדימה במעבר חצייה להולכי רגל. כדי לקבל זכות קדימה חוקית, על רוכב האופניים לרדת מהאופניים ולהוביל אותם רגלית.

7.      הולכי רגל ומדרכות

חשוב קודם כל להגיד- עקרונית, המקום שלנו הוא לא על המדרכה, הוא על שביל או על הכביש. המדרכה היא הבית של הולכי הרגל. אלא שבפועל, כולנו מכירים בכך שישנם מספר כבישים בעיר שלא ניתן להתחמק מהם, ובהם זה מסוכן לנסוע על הכביש, ולרכב על המדרכה זו האופציה ההגיונית היחידה. כמו כן, ברור שרוכב מתחיל ירגיש בנוח יותר בתחילת הדרך על המדרכה, וזה לגיטימי, כל עוד שומרים על כמה כללים פשוטים.

א.      זיכרו שאתם אורחים על המדרכה- סעו לאט ובזהירות והיו אדיבים. כאשר אתם רוצים לעקוף הולך רגל – אל תצלצלו מקרוב! אימרו "סליחה" ו"תודה", והפנימו שהם לא באמת חייבים לזוז עבורכם.

ב.      אל תבהילו הולכי רגל- אל תחלפו לידם במהירות ובמיוחד אל תבואו מאחור מהפתעה (אופניים, כזכור, הם כלי שקט). אם אתם מתקרבים במהירות להולך רגל מאחור, צלצול עדין בפעמון הוא אדיבות בסיסית (ומצד שני, לא להיעמד מאחוריהם ולצלצל – זו כבר גסות רוח ממעלה ראשונה).

ג.       סעו לאט ובזהירות –היו מודעים לכך שבניגוד לנהגים, הולכי רגל לא חושבים על ההליכה שלהם, והם לא נעים בקו ישר. אם הם הולכים על המדרכה, הם יכולים לזוז הצידה במפתיע סתם כי הם ראו משהו מעניין, ואם נתקלתם בהם, זו תהיה לחלוטין אשמתכם.

אבל גם על הכביש הם עלולים לסכן אותכם. ראשית, הם לרוב מסתמכים על להקשיב לתנועה מאשר ממש להסתכל לפני שהם חוצים,, ומי שרכב ברחוב יפו יודע זאת היטב. שנית, כאשר אתם רואים הולך רגל חוצה לפניכם, אל תניחו שהוא פשוט ינוע בקו ישר. לעיתים קרובות אתם מכוונים לנקודה מסוימת שבה אתם מחשבים שהוא כבר לא יהיה כשתגיעו, אלא שכשתתקרבו ו/או תצלצלו בפעמון, הוא פתאום ישים לב אליכם ויקפא במקום. בקיצור- קחו מרווח ביטחון מכל הולך רגל.

 8.      נראות

אין דבר כזה יותר מדי נצנצים. תהיו עץ חג מולד נייד, מבחינתי. כן, זה לא מגניב, אבל גם למות זה לא מגניב, ואין פעילות מסוכנת יותר לרוכב אופניים מאשר לרכב בלילה ללא אורות. אחד מאחור (עדיף שניים) ואחד מקדימה זה ציוד בסיסי ללילה. הפנס הקדמי הוא חשוב לא פחות מהפנס האחורי, ואפילו יותר- רוב האינטרקציות המסוכנות לרוכב אופניים הן בהגעה לצמתים, וחשוב שרכבים ייראו אותכם מגיעים.

מעבר לזה, מומלץ ללבוש בגדים בולטים גם במהלך היום- וסט זוהר או חולצה מנדפת בוהקת בהחלט יגרמו לכם לבלוט, ונהגים ייראו אותכם כמה שניות מוקדם יותר.

9. אל תחזיקו את הטלפון ואל תרכבו עם אוזניות 

חוש השמיעה הוא קריטי לרוכב אופניים בעיר, ולרכב עם אוזניות זו דרך מאוד טובה להידרס כאשר אתם מחליטים לפנות פתאום ולא שמים לב לרכב שבא מאחוריכם. אם אתם ממש חייבים לשמוע את המוזיקה או הפודקאסט תוך כדי רכיבה, שימו אוזנייה רק באוזן ימין (נניח, מהסוג הזה). 

אל תרכבו ותחזיקו את הטלפון את הטלפון בו זמנית, זה מוריד לכם לאפס את היכולת להגיב לכל אירוע פתאומי, ובטח ובטח אל תחזיקו את הטלפון ותדברו בו זמנית, זה פשוט לבקש צרות. עצרו בצד, חברו אוזניית בלוטות', ותמשיכו.

10. תכנון מסלול

טעות נפוצה שאנשים שמתחילים לרכב עושים היא לבחור את אותו מסלול שהם היו נוסעים בו. לרוכב ולנהג יש סט שיקולים שונה לחלוטין. נהג ירצה את הכביש המהיר ביותר- ככל שהוא יותר ראשי- יותר טוב, ולמעט את הפניות, הצמתים ומעגלי התנועה. רוכב כמובן צריך לשאוף לרחובות צדדיים ושקטים ככל הניתן, והרבה פחות רגיש לצמתים ופניות. ככל שהרחוב צר וקטן יותר, כך הוא יהיה ידידותי יותר לרוכב האופניים. וכמובן שבעיר כמו ירושלים גם הטופוגרפיה היא שיקול חשוב. לכן רוכב טוב כל הזמן צריך לחשוב מחדש על המסלול שלו- רכיבה בירושלים היא סוג של אומנות שמתפחת עם הזמן. התייעצו עם חברים רוכבים אחרים לגבי המסלול שלהם, אולי תגלו מסלולים טובים יותר וקיצורי דרך!

11. רחובות חד סטריים ודו סטריים-

אל תיסעו נגד הכיוון ברחוב דו סטרי-  זה מסוכן ואין סיבה לכך. גם אם מצאתם את עצמכם בצד הלא נכון של הרחוב, חצו לצד השני וריכבו עם התנועה.

 עם זאת, אני לא אתיימר ואגיד שלעולם אל תיסעו ברחוב חד סטרי נגד כיוון התנועה- רחביה, לדוגמא, היא די בלתי אפשרית מבחינה הזו (בשביל להיכנס לרב ברלין מכיוון עזה צריך לבוא מהצד השני של העיר בערך). אנחנו רוכבי האופניים, בניגוד ליושבי הרכבים, מניעים את עצמנו בכוח השריר, ולאף אחד לא מתחשק לעשות סיבובים מיותרים. עם זאת, היו מאוד מודעים מתי אתם רוכבים בחד סטרי, נהגו בזהירות ברחובות אלו. מעבר לכך ובהמשך לנקודה הקודמת, נסו לתכנן את המסלול כך שאתם נוסעים מעט ככל האפשר באופן זה. לדוגמא, כאשר אתם נוסעים מבצלאל לרמב"ן, סעו ברחוב אוסישקין, אך חיזרו ברחוב אבן עזרא. יותר בטוח, וגם יותר נעים.

12. היו נכונים להאט/לעצור-

זו לכאורה עצה מובנת מאליה, אבל כרוכבים אנחנו לעיתים מתעייפים ומעדיפים לשמר מומנטום מאשר להאט או לעצור, גם כאשר ההיגיון אומר לנו לעשות זאת, וזה בדיוק המקומות שבהם נעשה את התאונה. אל תהיו עצלנים וטיפשים, תעצרו. 

13 . צפו את הלא צפוי

כפי שכתבנו פעמים רבות, עירנות היא שם המשחק- נסו לצפות את הלא צפוי. לדוגמא, אם הרכב שבא מולכם מאותת שהוא עומד לפנות, ושאתם יכולים להמשיך ישר – זה לא אומר שהוא באמת הולך לפנות, יכול להיות שהוא פשוט שכח את האיתות דלוק- אל תמשיכו ישר לפני שאתם רואים שהוא אכן פונה. שימרו מרחק ביטחון מפני עצירות פתאומיות של רכבים, התרחקו משפת המדרכה והשאירו לכם מרחב תמרון.

14. אופניים וציוד- 

א. שמרו על האופניים תקינות- וודאו את תקינות הבלמים לפני שאתם מתחילים לרכב. שמרו על לחץ נכון בצמיגים (אפשר למלא אוויר בתחנות דלק, הלחץ הרצוי בד"כ כתוב על הצמיג).

15. עקיפה – 

הימנע מלעקוף רכב מימין, במיוחד רכב מסחרי – לפעמים זה מאוד מפתה אך זה מקור לתאונות כי הנהג לא מצפה ולפעמים לא יכול להבחין בנו.

• מומלץ לרשום את המספר הסידורי של האופניים במקום בטוח, במידה וקיים. כך במקרה גניבה יהיה קל יותר לוודא שהם שייכים לך. ראה תמונה
  המספר הסידורי בד"כ נמצא על החלק התחתון של השלדה, מתחת לציר הפדלים.
• לנעול את האופניים במתקן שנמצא באיזור כמה שיותר הומה אדם, מואר.
• המנעול חייב להיות סביב השלדה, ורצוי גם סביב הגלגלים, זאת באמצעות כבל נוסף או שרשרת נוספת. ראה תמונה
  סוג המנעול: מנעול U מסיבי הוא הטוב ביותר, רצוי להמנע ממנעול "קוד" ללא מפתח – אלה ניתנים לפריצה יחסית בקלות.